איך מתחילים סטודיו לסבונים במטבח קטן בגליל.

הכל התחיל עם סבון אחד שהתפרק.

ב-2019 קנינו סבון זית מסורתי בשוק הצפון, וכשהוא נגמר אחרי שלושה שבועות בלבד נועה אמרה — ״אני יכולה לעשות אחד שמחזיק חודשיים.״ לקח לה שש שבועות עד שהסבון הראשון יצא מהקדרה. הוא היה בצורה לא סימטרית, וריח של זית.

הוא היה הסבון הכי טוב שהיה לנו אי פעם.

שש שנים אחרי, עברנו ממטבח דירה לסטודיו קטן בגליל. אבל המתכון לא השתנה: שמן זית מסחיטה קרה ראשונה, אפר אלון מקומי, צמחי בר שאנחנו אוספים לפי עונה, וזמן.

איטיות כעקרון.

אנחנו לא מאמינים שאפשר לעשות סבון טוב מהר. שיטת הבישול הקר דורשת זמן — שש שעות של ערבוב, יציקה לתבנית עץ, ואז שישה שבועות של הבשלה. אין דרך לקצר את התהליך הזה. כל ניסיון לעשות זאת מסתיים בסבון פחות טוב.

הזמן הוא חלק מהמרכיב. הוא לא טכני, הוא חיוני.

רכיבים מהשטח.

רוב הרכיבים שלנו מגיעים מטווח של 50 קילומטר מהסטודיו. שמן הזית מבית-שמש, אפר העץ ממסור מקומי, פרחי הלבנדר מעין הוד, הדבש מכוורת בכרמל. החלב — ממשק עיזים קטן בנגב.

יש דברים שאנחנו מייבאים — חימר ורד ממורוקו, שמן ארגן מתוניסיה — אבל אנחנו עושים את זה רק כשאין אלטרנטיבה מקומית.